פטור משירות צבאי ואזרחות גרמנית כפולה

סעיף 28 לחוק האזרחות הגרמנית והשלכותיו על משרתים בצה"ל

הסוגיה המורכבת של שירות צבאי ואחזקת אזרחות של גרמניה נובעת ישירות מסעיף מרכזי בחוק הגרמני. סעיף זה קובע בבירור כי אזרח גרמני אשר מתגייס לשירות בכוחות המזוינים של מדינה זרה, מאבד את אזרחותו באופן אוטומטי. ההיגיון שעומד מאחורי חקיקה זו הוא מניעת ניגוד עניינים ונאמנות כפולה, במיוחד כאשר מדובר בנשיאת נשק ופעילות מבצעית מטעם ריבונות זרה.

עבור ישראלים רבים המחזיקים בסטטוס של אזרחות כפולה, סעיף זה מעורר חרדה רבה. צה"ל הוא צבא חובה, וכמעט כל אזרח ישראלי נדרש לשרת בו. כאן בדיוק נכנסת לתמונה ההבחנה המשפטית הקריטית שהרשויות בגרמניה עושות בין שירות שנכפה על האזרח מכוח חוק, לבין שירות שאליו האזרח מתנדב או בוחר להישאר במסגרת קריירה צבאית.

ההבחנה בין שירות חובה לשירות קבע או התנדבות

הכלל הבסיסי והחשוב ביותר להבנה הוא ששירות חובה אינו מהווה עילה לאובדן האזרחות. מאחר והמדינה מחייבת את האזרח לשרת על פי חוק שירות ביטחון, ההתגייסות אינה נחשבת לפעולה רצונית המעידה על ויתור על הזיקה לגרמניה. בני נוער ישראלים המחזיקים בדרכון גרמני יכולים להתגייס לשירות החובה שלהם בצה"ל בראש שקט, בין אם מדובר בשירות של נשים או של גברים.

עם זאת, הסכנה מתחילה כאשר אופי השירות הופך להתנדבותי. שירות קבע בצה"ל נחשב בעיני הרשויות בגרמניה כהתנדבות לכוחות מזוינים זרים. עד לפני מספר שנים, חתימה על שירות קבע ללא קבלת אישור מפורש מראש ממשרד ההגנה בגרמניה, הייתה מובילה לשלילה אוטומטית ומיידית של האזרחות. מדובר במצב בלתי הפיך שפגע בישראלים רבים שרצו לתרום למדינה אך לא היו מודעים להשלכות המשפטיות המחמירות.

הסכם ההסכמה הכללית בין גרמניה לישראל

לאור ריבוי המקרים שבהם ישראלים איבדו את אזרחותם בשגגה בגלל חתימה על שעות קבע קצרות או ארוכות, חלו שינויים משמעותיים בגישת השלטונות בגרמניה כלפי ישראל. ביולי של שנת 2011 פורסמה תקנה מהפכנית של משרד ההגנה בגרמניה, המעניקה הסכמה מראש עבור בעלי אזרחות כפולה המשרתים בצבאות של מספר מדינות ספציפיות, וביניהן ישראל.

משמעות ההסכמה הכללית היא שישראלי בעל אזרחות גרמנית אשר מתגורר דרך קבע בישראל, יכול כיום להמשיך לשירות קבע בצה"ל מבלי שיצטרך להגיש בקשה פרטנית ולקבל אישור מיוחד מראש. ההסכמה הכללית מגינה עליו מפני אובדן הסטטוס האזרחי שלו. מדובר בהקלה דרמטית שמסירה עול בירוקרטי אדיר ממשרתי הקבע.

סייגים וחריגים להסכמה הכללית

למרות ההקלה המשמעותית, חשוב מאוד להבין שההסכמה הכללית אינה מוחלטת ויש לה תנאים מקדימים שחובה לעמוד בהם. התנאי המרכזי ביותר הוא מרכז החיים. ההסכמה הכללית תקפה אך ורק עבור אזרחים שמרכז חייהם ומקום מגוריהם הקבוע נמצא בישראל. אם אזרח ישראלי גרמני מתגורר בגרמניה או במדינה שלישית, ומחליט להגיע לישראל במיוחד כדי להתנדב לצה"ל או לחתום קבע, הוא אינו מוגן תחת ההסכמה הכללית והוא עלול לאבד את אזרחותו.

כמו כן, חשוב לציין שההסכמה חלה רק מהתאריך שבו פורסמה בשנת 2011. מי שחתם קבע לפני תאריך זה ללא אישור פרטני, איבד את אזרחותו ויידרש להליך משפטי מורכב של השבת אזרחות כדי להחזיר את הגלגל לאחור. כדי להימנע מטעויות קריטיות, מומלץ תמיד להתייעץ עם עו"ד להוצאת דרכון אירופאי המומחה בדין הגרמני בטרם ביצוע שינויים בסטטוס השירות הצבאי.

כיצד מונעים אובדן זכאות ומתנהלים נכון מול הרשויות?

כדי לעשות סדר בנהלים המורכבים, בנינו טבלה המרכזת את המצבים השונים ואת הסטטוס המשפטי של כל אחד מהם ביחס לחוקי ההגירה והאזרחות בגרמניה.

כפי שניתן לראות, מקום התושבות ואופי השירות הם הגורמים המכריעים. חשוב לזכור שדיני האזרחות הם דינמיים, ותקנות יכולות להשתנות מעת לעת. הסתמכות על מידע לא עדכני עלולה לעלות לכם באובדן הזכויות המוקנות לכם באירופה.

השבת אזרחות שאבדה עקב שירות צבאי

אחת השאלות הכואבות ביותר שעימן מתמודדים ישראלים היא מה עושים כאשר האזרחות כבר אבדה. אנשים רבים אשר שירתו בקבע בשנות התשעים או בתחילת שנות האלפיים, גילו לתדהמתם כי חידוש הדרכון שלהם סורב בשגרירות מאחר והם נרשמו כמי שאיבדו את אזרחותם בעקבות התנדבות לצבא זר.

לשמחתנו, הדין בגרמניה מאפשר במקרים מסוימים הליך של השבת אזרחות. הליך זה דורש הוכחת זיקה תרבותית וכלכלית לגרמניה, ידיעת השפה ברמה מסוימת, והסבר מפורט לגבי נסיבות אובדן האזרחות. בשנים האחרונות, כחלק ממגמה של פיוס והכרה בעוולות היסטוריות, ממשלת גרמניה הרחיבה את התנאים המאפשרים לצאצאי נרדפי נאצים להשיב את אזרחותם ביתר קלות, גם אם זו אבדה עקב שירות בצבא קבע או בעקבות קבלת אזרחות נוספת.

תיקוני חקיקה מקלים למאבדי אזרחות

חשוב לעקוב אחר השינויים בחוק. באוגוסט של שנת 2021 נכנס לתוקף חוק חדש בגרמניה אשר נועד לתקן עוולות היסטוריות כלפי נרדפי המשטר הנאצי וצאצאיהם. החוק הרחיב משמעותית את מעגל הזכאים. אמנם חוק זה מתמקד בעיקר באלו שנשללה מהם האזרחות בין השנים 1933 לבין 1945, אך הוא גם פתח דלתות עבור צאצאים אשר איבדו את זכאותם בשרשרת הדורות בשל עילות שונות.

כאשר ניגשים לבחון תיק של השבת אזרחות שאבדה בעקבות שירות צבאי, עורך הדין יבדוק את כל ההיסטוריה המשפחתית. לעיתים קרובות ניתן למצוא מסלולי התאזרחות חלופיים או להשתמש בתיקוני החקיקה החדשים כדי לבקש התאזרחות מחדש ללא צורך בויתור על אזרחויות אחרות וללא מבחני שפה נוקשים, תוך שמירה על זכאות לקבלת דרכון אירופאי רשמי.

חשיבות הליווי המשפטי המקצועי

התנהלות מול רשויות ההגירה הפדרליות של גרמניה אינה עניין של מה בכך. הבירוקרטיה דורשת דיוק מוחלט, שליטה מלאה במונחים המשפטיים בשפה המקומית, והבנה מעמיקה של חוק האזרחות הגרמני על כל רבדיו ופסיקותיו לאורך השנים.

ניסיון לחסוך ולהגיש בקשות באופן עצמאי כאשר מעורבת סוגיה רגישה כמו שירות בקבע, עלול להסתיים בסירוב שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להפוך אותו לאחר מכן. משרד עורכי דין המתמחה בתחום ידע לנתח את התיק שלכם בצורה אובייקטיבית, לאסוף את הראיות הנדרשות, לתרגם את המסמכים הצבאיים באמצעות נוטריון מוסמך, ולנסח את הבקשות כך שיתאימו באופן מושלם להנחיות ולדרישות של הפקידים בגרמניה.

אנו רואים לא מעט לקוחות שמגיעים אלינו לאחר שקיבלו מכתבי דחייה כואבים, רק משום שלא ידעו כיצד להסביר נכונה את ההבדל בין שירות חובה לשירות קבע בתרגום המסמכים שלהם. הכנה מוקדמת וליווי צמוד מונעים את עוגמת הנפש הזו ומבטיחים תהליך חלק, בטוח ושקט עד לקבלת התעודה הנכספת.